חיים של אמת ויושרה

רבקוש אחותנו האהובה. תמיד הבטת אל החיים באמת ויושרה.

ידעת מהו קושי, ועמדת מולו איתנה וזקופה.

מישירה מבט אל העולם - אופטימית ואצילה.

התיימת מאמך, אך מיד הכרזת כי אינך "יתומה מסכנה".

היתה בך עמקות. נשמה עמוקה.

היתה בך רגישות לזולת יוצאת מן הכלל.

סיפרה היועצת באולפנא בה לימדת, כי שאלה יום אחד במסדרון את הבנות מי המורה האהובה עליהן. התשובה היתה ברורה: רבקוש דורון. לשאלת היועצת - מדוע, השיבו הבנות, כשרבקוש קוראת את השמות בתחילת השיעור, בין שם לשם היא עוצרת, מישירה מבט אל הבת, מחייכת וממשיכה לשם הבא.

לקחת את השיעורים ברצינות והכנת אותם בקפידה.

שאבת אמונה ממקור החיים.

חברותייך יעידו כמה חסד עשית לזולת באצילות ובדממה.

חתרת אחר האמת ביניקה מתורת ה' התמימה.

אף כשנפרדת מתלמידותייך ומהמורות באולפנא, היתה זו פרידה מתוך דברי תורה.

לימדת בשיעור האחרון על מות נדב ואביהו, על "וידום אהרון". לימדת אותן כי העולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא, ושיש לקדש את חיינו לעולם הבא על ידי מעשים טובים ותורה.

נפרדת כשהינך כלה מחופתה, טהורה וזכה.

היי מליצת יושר בעדנו ובעד ארצנו הקדושה.

אוהבים ומתגעגעים.