דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 435 חשוון תש"פ נובמבר 2019
דברי הימים

תביעה כנגד עתירה

למעלה מ-4,000 בתים ביו"ש הוכרזו בלתי חוקיים למרות שנבנו כחוק. חוק ההסדרה אמנם עוד תקוע בבג"ץ, אבל ניצחון משפטי לתנועת רגבים בתביעת נזיקין תקדימית אולי מבשר טובות


תביעה כנגד עתירה
צילום: ויקיפדיה

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגישה תנועת רגבים יחד עם בני זוג תושבי היישוב ניל"י - במהלך אסטרטגי שהותנע במקביל לחוק ההסדרה.

בית המשפט החיל באופן תקדימי סעיף משפטי בצו צבאי המקביל לחוק ההסדרה, וקיבל את עמדת התובעים כי עסקת המקרקעין בנוגע למגרש ביישוב ניל"י נעשתה כדת וכדין.

מדובר במהלך משפטי אותו יזמה תנועת רגבים, באמצעות עורך הדין ד"ר הראל ארנון. במקביל לבג"ץ של ארגוני השמאל נגד חוק ההסדרה, הוגשה תביעה אזרחית תקדימית על סך מיליון שקלים, מטעם משפחה שביתה נגרע משטח היישוב ניל"י והפך באחת לבלתי חוקי. בני הזוג עברו לניל"י מתל אביב, ובשנת 2013 הם קיבלו זכויות שימוש במגרש הנמצא בתוך גבולות משבצת היישוב על פי תב"ע מאושרת, ובנו באמצעות קבלן בית מגורים בעלות של כשני מיליון שקלים. אלא שבמהלך 2015, ללא כל הודעה מוקדמת וללא עדכון למשפחות, החליט צוות 'קו כחול' במינהל האזרחי המתחם את אדמות המדינה ביו"ש מחדש, להוציא רחוב שלם אל מחוץ לתחום אדמות המדינה. במחי קו, הפכו כל הבתים ברחוב לבלתי חוקיים, וערכם צנח בהתאם.

כזכור, לידתו של חוק ההסדרה החלה בתהליך מיפוי שערכו אנשי רגבים בכל יישובי יהודה ושומרון במהלך השנים 2015-2014.

רוב ככל היישובים הישראליים ביו"ש, הוקמו על אדמות שהוכרזו על ידי מדינת ישראל כאדמות מדינה. עו"ד פליאה אלבק ז"ל מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, היתה אחראית על תהליך ההכרזה והגדרת תחומי היישובים שסומנו על המפות בקו כחול.

השתכללות הדיגיטציה והאמצעים הטכנולוגיים, גרמה לשכלול ודיוק של המפות הישנות. המינהל האזרחי הקים בשנת 1999 צוות שנקרא 'צוות קו כחול', שהחל לעבור על המפות הישנות כדי לדייק את ההכרזה שביצעה אלבק שנים קודם לכן.

עקב פעולות המיפוי החדשות, כמעט בכל יישוב בו עבד הצוות, קוצץ ונגרע הקו הכחול התוחם את שטח היישוב, וכך הפכו מבנים שהוקמו לפני שנים רבות – ללא חוקיים בן לילה. ביישובים מסוימים מדובר רק בקומץ בתים, אולם ביישובים אחרים ישנן עשרות יחידות דיור שנגרעו למעשה משטח היישוב.

רובם של הבתים שנגרעו, אותרו על אדמות מדינה שהוצאו למפרע מתחומי היישוב, וחלקם האחר ככאלה שהתגלו כבנויים על קרקע פרטית.

המיפוי העלה כי בסך הכל, למעלה מ-4,000 בתים נגרעו מתוך תחומי היישובים ביו"ש – כמחציתם בעיר החרדית מודיעין עילית, והשאר ביתר היישובים. ההתייחסות העכשווית של המינהל האזרחי לאלפי בתים אלו, הנמצאים כעת במעמד זהה לזה המתואר בכתב התביעה, היא כאילו הם בנויים על קרקע פלשתינית פרטית. אם חוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ בגלל עתירת ארגוני השמאל – המדינה עלולה לשלם מיליארדי שקלים כפיצויים לכל אלו שניזוקו מהמהלך הפוגעני של המינהל האזרחי.

ההסדר שהשיגו הצדדים בתביעה המדוברת, ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי ניתן להחיל את סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון), ובכך יעמדו בעינן הסמכויות המוניציפאליות, התכנוניות ויתר הסמכויות הרלוונטיות, כפי שהיו טרם ההודעה בדבר העדכון שבוצע על ידי צוות קו כחול, כמו גם זכותם של התובעים במגרש. בהתאם לכך נקבע, כי התובעים רשאים להעביר במגרש זכויות ולעשות בו כל פעולה בהתאם לכל דין, ובכפוף לקבלת האישורים הנדרשים.

עו"ד הראל ארנון, בא כוחם של בני הזוג ותנועת רגבים, אומר: "מדובר בהצלחה משפטית גדולה, אך העובדה שמשפחה שקנתה את ביתה כדת וכדין, נאלצת לנהל מאבק משפטי מול המדינה כדי לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד, היא פשוט מחפירה".

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים שעמדה מאחורי המהלך המשפטי, מדגיש: "פסק הדין מלמד כי חוק ההסדרה שהוקפא בעקבות העתירה לבג"ץ, נותן מענה הגיוני, מוסרי ומתבקש לכל אותן משפחות, ולבעלי הקרקע. אנו מקווים שבג"ץ ידחה את העתירות הקנטרניות נגד חוק ההסדרה, ובכך יחסוך מאלפי משפחות את נתיב הייסורים המיותר. אם לא, נוביל עוד אלפי תביעות כמו זו שזכינו בה".

חזור למגזין