דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 435 חשוון תש"פ נובמבר 2019
מאמרים

פתוח סגור פתוח

זוגות צעירים שבוחרים לגור בסביבה צעירה ומגובשת חיים פעמים רבות את הקיבוץ של פעם - הבית תמיד פתוח, השכנים שותפים בכל. לבחירה הזו מחירים ומשמעויות בקשר זוגי בתחילת דרכו. את קשרי החברות בקהילה חשוב לבחון אל מול התא המשפחתי


פתוח סגור פתוח

באחת מהברכות שמברכים את החתן והכלה מתחת לחופה, אנו מאחלים להם שישמחו כמו השמחה הגדולה שהיתה בגן עדן - "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". מה היה כל כך שמח בגן עדן? לא היו קרובים או בני משפחה, לא חברי החתן או הכלה, לא תזמורת ולא ריקודים, לא בופה ולא בר מתוקים. אז מה היה כל כך שמח? שמעתי פעם מרב מתחת לחופה שאמר שמה שהיה מיוחד הוא שלאדם היה רק את חווה ולחווה היה רק את אדם. לא היה אף אחד שייכנס ביניהם. איחוד מוחלט שכל מה שיש לשני בעולמו הוא בן או בת הזוג. אנו מאחלים לחתן ולכלה שהקשר הזוגי והאינטימי ביניהם יהיה בדיוק בהרגשה הזאת שכאשר הם נמצאים אחד עם השני אין אף אחד אחר בעולם חוץ מהם וזה, ללא ספק, גורם לשמחה גדולה.

לעיתים, זה לא מובן מאליו. הצורך החברתי של כל אחד מבני הזוג אינו מסתיים אך ורק בבן או בת הזוג. מעגל החברים של כל אחד מהם יכול להוות גם אתגר עבור בני הזוג ועבור הקשר הזוגי, או כמו שאמר לי חתן: "כשהתחתנתי איתה לא ידעתי שאני גם מתחתן עם כל החברות שלה", זוהי בעיה אמיתית שצריכה להיות מדוברת בין בני הזוג.

 

כאן בונים

המצב מחמיר כאשר חיים בסביבה שכולה זוגות צעירים כמו מעונות אקדמיים, שכונות קרוואנים, כפרי סטודנטים ועוד. הטשטוש בין החברים לבין הבית גורם לשחיקה בקשר הזוגי ולא מאפשר בנייה עמוקה ומתמשכת של הקשר הזה. מלמדי חתנים וכלות מדגישים פעמים רבות את חשיבותה של השנה הראשונה בקשר הזוגי. לא משנה כמה זמן הכרתם לפני החתונה, הקשר זקוק להעמקה בעיקר בבסיס בנייתו. ארוחת ערב קבועה ומשותפת, זמן קבוע שמקדישים אותו לדיבור תוך השתקת הרעשים מסביב וכדומה - מאפשרים את הבנייה הזאת.

יש לזה גם משמעויות הלכתיות. למשל, האם חתן בשנתו הראשונה צריך לישון בסוכה ללא אשתו? האם מותר לחתן בשנתו הראשונה לצאת לנסיעות ממושכות ולבטל את מצוות "ושימח את אשתו"? הרמב"ם בספר המצוות כותב בפירוט על מצווה זו: "שצוונו להתייחד החתן עם אשתו שנה תמימה, שלא ייסע חוץ לעיר ולא יצא בצבא ולא יעבור עליו דבר מהדברים הדומים לאלו, אבל ישמח עמה עד מלוא שנה מיום בואו אליה" (ספר המצוות, עשה רי"ד).

מאידך, אנחנו זקוקים למעגל חברים, לקהילה, לתחושת שייכות מעבר לקשר הזוגי. וכמו תמיד, האיזון בין הצורך לקשר זוגי ואינטימי לבין קשרי חברות עמוקים ומספקים הוא זה שיוצר את השילוב המנצח.

בחירת מקום המגורים, ולעיתים גם מקום העבודה, בהקשרים הללו מהווה מדד חשוב להבנת הצרכים השונים. אפשר לחיות בקהילה צעירה אך לשמר את הבית לקשר הזוגי, לארח חברים במידה תוך התחשבות בבן הזוג, ובכל מקרה לתת זמן משמעותי לבניית הקשר הזוגי.

הרמב"ם שדיבר בפירוט על חובת השנה הראשונה, דיבר גם על קשרי חברות וקהילה: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך... וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים".

הבחירה לחיות בקהילה של אנשים שיש מה ללמוד ממעשיהם, שהפרט מתעלה על ידי שותפות, קהילה שמבינה את הגבולות ואת הצרכים השונים, תאפשר לכל אחד ואחד להתקדם ולממש את עצמו.

 

להרוויח משני העולמות

קהילה צעירה יכולה להיות עוגן חברתי וסביבה תומכת, אך היא גם יכולה להיות הפרעה משמעותית לבניית הקשר. תשומת הלב של כל אחד מבני הזוג והפניית הקשב בראש ובראשונה לקשר הזוגי ולאחר מכן לקשרים החברתיים והקהילתיים תבטיח שהם ירוויחו משני סוגי הקשרים החשובים הללו.

בשולי הדברים, הדברים נכונים לא רק לקהילה ולחברים, אלא לעיתים גם בתוך המשפחה פנימה. הקשר הזוגי אינו קשר משפחתי רחב - אלא כשמו כן הוא, הקשר בין איש לאשתו. המשפחה הרחבה והתומכת אינה תחליף לבניית קשר זוגי. ועל כן, גם שם לעיתים נכון לתפוס מרחק ולאפשר את בניית הקשר כמאמר הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". הדרך הטבעית היא לעזוב את בית האב והאם ולדבוק באשתו. כשהדבק ביניהם חזק ושניהם עובדים עליו יחד ומקדישים לכך זמן, יש מקום למשפחה, חברים וקהילה. אך כשחברים או הקהילה מהווים תחליף לבניית הקשר ומרופפים את אותו הדבק יכולות להיות לכך השלכות חמורות.

בני זוג צריכים לראות את עצמם בגן עדן, במקום שאין אף אחד שמפריע לקשר הזוגי ביניהם, שהם משמרים מכל משמר את הזמנים בהם יש בעולם רק את אדם וחווה. ואז יש שמחה גדולה.

 

-------------------------------

הרב מתניה ידיד הוא מרצה לחינוך ויהדות במכללת אורות ישראל

חזור למגזין