דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 435 חשוון תש"פ נובמבר 2019
מאמרים

המערב הידוע

כנס "במעבה ההר - במערב בנימין" התקיים השנה בפעם העשירית. ארכיאולוגים, גאוגרפים והיסטוריונים בולטים בתחומם נפגשים עם ציבור צמא לידע, וחבלי ארץ בנימין זוכים למחקר מקיף ויסודי שלא היה כמוהו


המערב הידוע

כבכל שנה באסרו חג סוכות, התמלא אולם גלנווד בחשמונאים במאות אנשים שבאו לשמוע את ההרצאות המרתקות של כנס "במעבה ההר - במערב בנימין". אמנם האירוע התקיים מיד אחרי שהסתיימה לה תקופת החגים, אך השנה הצטרפה לחוויה נימה חגיגית במיוחד. פרויקט "במעבה ההר" חגג את כנס העשור. לרגל החגיגה התקיימו הפעם חמישה מושבים ובהם 24 הרצאות (!) שריתקו את המשתתפים משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הערב, כשבאמצע הייתה הפסקת התרעננות שבה יצאו עשרות מבאי הכנס לביקור באתר חורבת שבתין שמול הכניסה לניל"י.

אולי לא רבים מכירים את פרויקט "במעבה ההר", אך אי אפשר להפריז בתמורות שהוא חולל בתחום הנחלת הידע ההיסטורי והארכיאולוגי לקהל הרחב. הפרויקט נולד לפני כעשר שנים מתוך פנייה של מחלקת התיירות במועצה אלינו, אנשי מדרשת הרי גופנא, שהיתה אז בצעדיה הראשונים, לקיים כנס ידיעת הארץ במערב בנימין, בדומה לכנס שהתקיים בזמנו במזרח בנימין על ידי בית ספר שדה עפרה. מבחינתנו, פנייה זו הייתה התפרצות לדלת פתוחה, שכן כבר בשלבים הראשונים של הקמת המדרשה ראינו חשיבות עליונה לפעול למען הכרת אזורי מערב בנימין ודרום השומרון לא רק באמצעות הרגליים (טיולים) והידיים (פיתוח אתרים), אלא גם באמצעות הראש (העמקת התוכן והמחקר באזור).

 

הכנס הראשון, מיד אחרי סוכות התשע"א, התקיים גם הוא בחשמונאים, אך באולם קטן יותר, בבית הכנסת שברחוב הרימון ביישוב. החלטנו להקדיש את הכנס לזכרו של פרופ' חנן אשל ז"ל, מראשוני בית ספר שדה עפרה, שנפטר כחצי שנה קודם לכן, והרבה לעסוק בנושאים שבהם עוסק הכנס: ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה היסטורית וחקר מערות באזור ההר, עם דגש על אזור בנימין ודרום השומרון. הכנס ההוא נפתח, לאחר מילות ברכה מפי ראש המועצה דאז ודברי זיכרון לזכר פרופ' אשל מפי אחרים, כשבאולם 150 מקומות ישיבה, שנראו אז כהערכה אופטימית מדי לכמות האנשים שיגיעו ליום עיון שכזה, ועוד בשעות שכאלה, ולאחר חופש ארוך של סוכות. אולם, מיד כשהחלו ההרצאות עצמן, הופתענו, יחד עם אנשי המועצה, מנחיל האנשים שהחל למלא את האולם. בכל הפסקה שבין מושב אחד למשנהו הוספנו עוד עשרות כסאות, אך אלו לא הספיקו ורבים נאלצו לעמוד בצפיפות בתוך האולם הקטן. בסוף אותו יום נספרו כ-400 איש שבאו לשמוע את ההרצאות. לכנס הבא כבר עברנו לאולם גלנווד, הגדול יותר, ומאז מאות האנשים לא מפסיקים לבוא, שנה אחר שנה, לכנסים שהפכו לשם דבר בעולם ידיעת הארץ והארכיאולוגיה.

בעשר שנות קיומם הרצו בכנסי "במעבה ההר-במערב בנימין" כ-90 חוקרים שונים מאוניברסיטאות ומכללות מכל רחבי הארץ, כולל גדולי וחשובי הארכיאולוגים מהדור האחרון. בשנים האחרונות מגיעים במיוחד לכנסים אלו גם חוקרים ממדינות זרות שמבצעים מחקר ארכיאולוגי או גיאוגרפי-היסטורי באתרי בנימין ודרום השומרון.

 

במה מדעית נאותה

ההצלחה המפתיעה התגלתה לא רק בכנסים, אלא גם בספרי המאמרים המלווים אותם. מיד אחרי הכנס הראשון, כשראינו שמדובר בתחום חשוב שהקהל צמא לו, הבנו שיש למנף אותו למפעל רציני. גייסנו כמה חוקרים מובילים שישמשו כוועדה מדעית, פנינו לקבלת תמיכה כלכלית ומדעית של מו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן בראשות פרופ' מרים ביליג ושל קרן יסלזון, וביקשנו מפרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן, תושב נווה צוף, שיצטרף לעריכת קובץ מאמרים מדעי בשם זה - "במעבה ההר". הרעיון היה ליצור במה מדעית נאותה שתוכל להביא חוקרים מהמעלה הראשונה בתחום ולעודד אותם לחקור אזורים אלו ולפרסם את מחקריהם בפני הקהל הרחב לא רק בכנסים, אלא גם בצורה כתובה שנשמרת לדורות. גם כאן, כשהדפסנו 500 עותקים של הכרך הראשון היינו בטוחים שאנו מפריזים, אך מסתבר שהביקוש היה כל כך גדול, עד שכיום כבר לא נותרו שום עותקים ממנו. גם הכרכים הבאים שיצאו לאור מידי שנה ביום הכנס, נחטפו תמיד כלחם חם היוצא מבית הנחתום. ספרים אלו כבר הפכו מזמן מאוסף כתוב של הרצאות הכנס לכתב עת אקדמי מדעי, שיוצא תחת ההוצאה לאור של אוניברסיטת אריאל, וזוכים לשיפוט והערכה גבוהים מאד, אך יחד עם זאת שומרים על שפה קולחת ואיורים צבעוניים, שהופכים אותם למרתקים גם לחובבי התחום שאינם מחוגי האקדמיה.

 

כבר לא סוד

בכנסים ובספרים של "במעבה ההר" יש מחקרים כלליים מקיפים על הארכיאולוגיה וההיסטוריה של אזור ההר, אך יש גם מיקוד על אתרים מרחבי המועצה וסביבתה, חלקם כאלו שעד היום היו בגדר נעלם או סוד רק ליודעי דבר. אחד מהם למשל, שהוצג בכנס שהתקיים השנה, הוא אתר קטן שנמצא ממש מעל כביש 443, מצפון לגבעת זאב, ובו נחפרה בשנים האחרונות מעין מצודת דרכים מהתקופה הכנענית ששמרה על הדרך המובילה לירושלים. בנוסף היו בכנס זה שתי הרצאות שונות על שילה הקדומה, של רעות בן אריה ושל ד"ר סקוט סטריפלינג, שחופרים באתר בשנים האחרונות, והרצאה של פרופ' עמוס פרומקין על המחקרים החדשים במערות שמסביב לעפרה, כולל כאלו שהתגלה כי הן מגיעות לעומק של מאה מטרים ויותר (!). בהרצאות אחרות סיפרו על חפירות חדשות ממזרח לכוכב השחר, באתר מעל מעיין העוג'א, על אחסון תת-קרקעי של תבואה ויין בערים גבעון, שומרון ויזרעאל, ועל שיטות לייצור טקסטיל שנמצאו בין היתר גם בבית אריה, כולם מתקופת הבית הראשון. גולת הכותרת של הכנס השנה היתה מושב חגיגי שבו נערכו סיכומים של ההתפתחות במחקר בעשור האחרון בתחומים שונים הקשורים לאזור. מסתבר שהמידע שהצטבר בשנים אלו, בין היתר תודות לכנסים ולספרים של "במעבה ההר", שינה הרבה תובנות ישנות וגילה הרבה יותר מטפח מההיסטוריה. במיוחד מעניין היה לשמוע את ד"ר דביר רביב, שהציג תמונה חדשה של ימי הבית השני באזור, ואת ד"ר שיבי דרורי שהציג מעט מהמידע החדש על זני הגפנים הקדומים שגידלו בעבר באזור, ושכיום מתחילים לייצר מהם יינות אטרקטיביים חדשים.

 

אין ספק שהמשך הפרויקט הנפלא וחשיפת מורשת העבר המפוארת שמתגלית אט-אט ברחבי המועצה, גורמים לחיבור של התושבים ושל כלל ישראל לחבל ארץ נפלא זה.

תודות לצוות מדרשת הרי גופנא הנפלאים, בראשות שחר כהן, ולאנשי המועצה והאגף לתרבות יהודית במשרד החינוך שממשיכים לתמוך בפרויקט חשוב זה.

כבר למחרת הכנס התחלנו לעמול על הוצאת קובץ המאמרים הבא של כתב העת.

יהיה למה לצפות גם בעשור הבא.

 

---------------------------------------

ד"ר אהרן טבגר הוא מנהל מדרשת הרי גופנא לשעבר, עמית מחקר במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מרצה וראש תכנית "סיורים בשביל המורשת" באוניברסיטת אריאל. עורך (שותף) בכתב העת "במעבה ההר"

חזור למגזין