דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 435 חשוון תש"פ נובמבר 2019
טורים

עין צופיה -בראש מורם ולב פתוח

החיים האלה מטורללים, עמוסים, לפעמים קשים, ואף אחד מאתנו לא יודע עם מה בדיוק מתמודד השני, אפילו ביישוב הקהילתי. עת לקבל תמיכה ועת לתת


עין צופיה -בראש מורם ולב פתוח

כולם מכירים את שלב גידול הילדים כשהם קטנים. מרוץ מהבית לעבודה, קניות, השכמות לילה, קופת חולים, אסיפות הורים, והכל צפוף-צפוף, כאילו מישהו הכניס את החיים שלנו לבלנדר והפעיל על מקסימום בלי הגבלת זמן. בקושי מוצאים זמן לזוגיות בתוך כל הטירוף הזה, בקושי אוכלים, או שאוכלים בלי הכרה מתוך עומס.

אני זוכרת שבשלב ההוא עוד גרנו בנווה צוף והייתי מתוסכלת שאני לא מצליחה להרים ראש ולראות קצת את הסביבה. בזמן שבקבוצות המיילים ביקשו עזרה ועשרות נשים נענו להכנת ארוחות ליולדת, עוגות לבר מצווה, או לא עלינו לשבעה, אני ניסיתי להבין איך מכינים ארוחת ערב לילדים שלי. וזה לא בגלל שהיה קשה או מסובך, בכלל לא. פשוט היה עמוס. ואהבתי כל רגע משלבי הגידול, לא הפריעו לי כהוא זה העייפות או הטיפול בילדים, לזה חיכיתי ומזה חייתי כל השנים, אבל לא יכולתי להבין מה דפוק בי, מה מקולקל, למה במקביל אני לא בוועד הורים, וועדת קישוט, וועדת אגרנט.

אני זוכרת את חגיגות ה-25 שנה לנווה צוף. כל היישוב היה כמרקחה, כולם עושים חזרות, מציירים, משובצים לתפקידים, גוזרים, מקליטים, וגם אני בתוכם. עם ילד אחד על הירך, השני מחובר לווריד, השלישית בעגלה. כולם הולכים חופשיים ורק אני סוחבת אחריי תינוקות (טוב, אני ועוד שתיים), מביאה את הבית לחזרות ואת החזרות לבית. בערב ההפקה ישנו הילדים שלי ברכב, עם בעלי ששמר עליהם, כי לא מצאנו בייביסיטר - כי נזכרנו בדקה התשעים - כי היינו עמוסים בהכנות וכי זה לא עניין את הנערה שרצתה להגיע ליהנות מהמופע (חוצפה שכזאת).

היום, במבט לאחור, אני כבר יודעת שלא אני האשמה, זה היקום שיש בתוכו סטנדרטים מטורפים איך אמא צעירה צריכה להתנהג בקהילה.

בואו חברים, החיים האלה מטורללים. אף אחד לא יודע מה יש לשני בבית, עם מה אנשים מתמודדים. בנינו מגדלים על הברור מאליו - "להיות קהילתי ומעורב", ולפעמים זה קשה, קשה מאד.

אבל אם הכוח או הסטטוס שלך בחיים הוא אחר ואת יכולה, אז כן, כדאי להרים ראש. ראית שחברה לא יוצאת למתקנים כמה חודשים? כנסי אליה, אולי היא טבעה בים המורכבות. כולן יוצאות לערב נשים והיא לא באה? תציעי שהבת שלך תעשה אצלה בייביסיטר ואת תבואי לקחת אותה.
ואם גם את שוקעת? הרימי דגל 'הצילו', בקשי ממישהי שתהיה שם בשבילך. נכון, זה לא מקובל להראות חולשה ולא נהוג לשתף בקשיים, אבל האם לשקוע לבד זה נכון יותר?

אני זוכרת שהפעם הראשונה שהרמתי ראש היתה ביום ההולדת ה-40 שלי. לא סתם אומרים שגיל ארבעים הוא גיל בינה. לכבוד יום ההולדת ארגנו, חבורה של נשים, ערב פינוק שכולו תרומות והתנדבות עבור נשים שמתמודדות עם מחלות כרוניות או מטפלות בילד או בן זוג או הורה שמתמודד. הצוות המדהים כלל מאפרות, צלמים, סטייליסטיות, מטפלות מגע, אמניות, קונדיטוריות ועוד, שהפכו את הנשים למלכות לערב אחד, בו יצאו עם בגדים חדשים, שיר בלב ושמחה.

לא אגזים אם אומר שהערב הזה שינה את חיי, שינה את עיניי ופתח את לבי.

משהו קרה שם. הבנה שאנחנו נמצאים במעגלים בלתי נגמרים של אהבה, של חסד, של טוב, וכל שעלינו לעשות זה לפתוח את הלב, את הראש, את העיניים. וזה קרה בדיוק בזמן.

עכשיו, שנתיים אחרי, חברות הצוות החליטו שהן נתנו לסיפור הזה מספיק זמן לנוח וחייבים להקים את האירוע מחדש, והפעם לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים. לאימהות שהחרדה לשלום הילד שלהן היא נחלתן. לנשים שגבן כואב מנשיאת הילד, שהלב שלהן נצבט נוכח הקשיים, שיש להן שמחה רבה על המתנה שקיבלו אך הקושי מצריך גם מקום להניח עליו את הראש.

לכן אנו משנסות מותניים, מארגנות את "בשבילך 2" וקוראות בקול לאימהות אלה - אתן לא לבד! אתן לא שקופות! בואו להניח את הראש, בואו להרפות לערב אחד מהתפקיד.

אני זוכרת שבהריון האחרון אמר לי הרופא שלעובר שבבטני יש תסמונת דאון. חשבתי שאני הולכת למות. ממש ככה. מה קשור עכשיו דאון (עם עוד כמה תסמונות שהוא הוסיף שם). התקשרתי לבעלי בהיסטריה שאין מצב שאני מגדלת ילד תשיעי עם תסמונת דאון, שזה גדול עליי, שאני אפילו לא יודעת בדיוק מה זה אומר בפועל אבל אני לא מסוגלת.

לאחר חודש הסתבר שב"ה הכל תקין והילדה בריאה, אבל בחודש ההוא נשאתי כל תפילה אפשרית לריבונו של עולם שיציל את הקטנה, שייתן לה מסלול בריא, שלא תהיה חריגה או בעלת מוגבלות. זה לימד אותי כמה כוח צריכים הורים שנושאים את ילדם על לוח ליבם, כמה כוח צריכים כל בני המשפחה. זה מעגל שכולו סביב הילד.

יש שנים שקשה מאד להרים ראש מעל פני המים בזכות המעגל המשפחתי. אבל כשהילדים גדלים, זה הזמן לפתוח את הלב. לראות מי סביבנו, מוטב מאוחר מלעולם לא.

חזור למגזין