דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 437 אדר-ניסן תש"פ מרץ 2020
מאמרים

קהילה בימי קורונה

בלי מניין או מפגש, חיבוק או עוגה, הלכידות והקהילתיות שלנו נדרשות להמציא עצמן מחדש

פניני בן אלי, שרון קלנגל והדס שימל, מחלקת קהילה, מתנ"ס בנימין,

קהילה בימי קורונה

"ברוכים הבאים ל'נווה קהילה', כאן תמצאו קהילה איכותית במרחק חמש דקות מירושלים ושתי דקות מתל אביב".

מי לא מכיר את המודעות הללו? מה יש במודעות האלו שמושך אותנו לבוא אחר כך ל'נווה קהילה' ולראות אם שם נרצה לבנות את הבית שלנו? האם זו הקרבה לתל אביב וירושלים, או דווקא קהילה היא מילת הקסם?

בכלל, כולנו כל כך מדקלמים את המושג הזה. קהילה. אבל מה יש מאחוריו?

קהילה בראש ובראשונה, היא מערכת קשרים בין אנשים. האם כל מערכת קשרים הינה בהכרח קהילה? כמובן שלא. חשבו על מערכת הקשרים שלכם עם הפקידים מביטוח לאומי... לא צריך להוסיף, נכון?

מעבר למערכת הקשרים הבסיסית, המונח קהילה טומן בתוכו ערכים נוספים:

ערבות הדדית - עצם הידיעה של האדם השייך לקהילה שבמקרה הצורך תהיה לו תמיכה, נותנת הרבה כוח להתמודד עם מצבים קשים. במערכת הקהילתית, בנוסף לקשר הבסיסי, נמצאת גם אכפתיות ואחריות כלפי האחר, בין אם הוא בקבוצת השווים שלי ובין אם הוא מקבוצה אחרת.

תחושת שייכות היא המרכיב השני ההכרחי ביצירת קהילה. התחושה כי אני חלק מקבוצה שרואה אותי, שאכפת לה ממני, שאני מעניין אותה.

צירוף של שני המרכיבים הראשונים מייצר בהמשך תחושת מחויבות ואחריות של האדם הפרטי לקהילה. תחושת המחויבות נובעת הן מהצורך לקחת חלק ולהשתייך והן מהצורך של האדם לתת ביטוי ליכולותיו וכישרונותיו. אדם שיודע שעצם נוכחותו ומעורבותו משפיעה על אחרים בקהילה, מרגיש משמעותי ונצרך.

מתוך עקרונות אלו אנחנו רגילים לחשוב ולפעול כקהילה בשגרה, בחיי היומיום - בוועדות, בעטיפה של יולדות, באירועי תרבות יישוביים, במפגשים אקראיים על השבילים.

באירועי חירום אנחנו רגילים לכך שהתכנסות ולכידות קהילתית מייצרות חוסן וחוזק, ומאפשרות מרחב של התמודדות ועוזרות לקהילה ולאנשים שבתוכה לחזור לשגרה.

עד ש…

באה הקורונה ועשתה לנו בית ספר.

 

התמודדות מסוג חדש

מגיפת הקורונה הביאה איתה התמודדות שלא הכרנו. במקום לפעול לפי ההרגל שלנו ולהתכנס, אנו נדרשים דווקא להתבודד, לשמור על מרחק פיזי מהאחר, להמעיט בגילויי חיבה של מגע ולהימנע מכל אסיפה חברתית.

לכאורה היה אפשר לומר, שאם כך הוא הדבר ניתן להכניס את הקהילה למצב השהייה ולחזור לכך רק לאחר שהמשבר הנוכחי יעבור. אך השבוע האחרון לימד אותנו דבר חשוב מאד. ניתן לעודד אנשים להיות לבד ולהרגיש ביחד.

הקורונה מכריחה אותנו לחזור להביט אל מנהגים שאנו מורגלים בהם ולשאול את עצמנו מה המהות? עצם שאילת השאלה מגלה לנו שכל מה שאנו רגילים בו הוא בעצם 'לבוש' (שלא לומר מסיכה) למשהו פנימי. לרוב אנו משקיעים הרבה מאד אנרגיה בלבוש ועם הזמן כבר שוכחים את המהות. יותר מאדם אחד נשמע מברך "שהחיינו" על הגזירה של חתונות עד 100 איש ואמר שהוא היה מאמץ את זה גם אחרי הקורונה. כאשר אנו חוזרים למהות ומניחים את ההרגלים שלנו בצד לרגע, אנו מגלים כי העקרונות של הקהילה נשארו עדיין רלוונטיים מתמיד, אך הביטוי שלהם מקבל צורה אחרת.

הערבות ההדדית מתבטאת בדאגה לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון או זקוקות לתמיכה. קשישים שחשוב לשמור על בריאותם, עצמאים שהפרנסה שלהם בסכנה והורים עובדים אובדי עצות איך לצלוח את התקופה הזו.

כמות היוזמות שקמו בשבוע האחרון בבנימין ובמקומות אחרים לא ניתנות לתיאור. קנייה של מתנות לחג מעצמאים ביישוב, עריכת קניות לקשישים כדי שלא יצטרכו לצאת מהבית, מערך בייביסיטרים שלם בהתנדבות על ידי נוער מהיישוב, ועוד ועוד. כל יוזמה כזו מגדילה את החוסן הקהילתי ואת היכולת של האדם הפרטי להתמודד עם המשבר.

 

הווטסאפ לא מספיק

השייכות היא קצת יותר חמקמקה. יותר מסובך לייצר תחושת שייכות כאשר אין מפגש. אמנם ישנן יוזמות רבות במדיות השונות, אך ייתכן כי דווקא בתקופה זו תקשורת על ידי שיחת טלפון פשוטה היא הדבר אשר יגביר את תחושת השייכות ואת ההרגשה שרואים אותי ואת הצרכים שלי. הדבר נכון גם ברמה הקהילתית. העובדה שמישהי חברה בקבוצת וואטסאפ של נשות היישוב והיא מעודכנת במה שקורה, אינה מעידה בהכרח על תחושת שייכות וחיבור לקהילה. להרים טלפון, לשאול מה נשמע - אין לזה תחליף.

מחקרים מראים כי החוסן הקהילתי נמצא כמגביר את החוסן האישי. מתוך כך, גם בימים אלו שבהם יכולה להיות נטייה ל'השתבללות' ועיסוק נרחב בדאגות ובחרדות מהעתיד, הקהילה יכולה להוות עוגן משמעותי המאפשר צמיחה ואוורור.
נכון, זה דורש מאתנו חשיבה אחרת ומכריח אותנו לצאת מחוץ לקופסה, לפחות מטאפורית, לחשוב על דרכים לדבר עם חברי הקהילה בלי לצאת מהבית, אבל המציאות מוכיחה לנו שוב ושוב שאנו מסוגלים לעשות את זה. ואפילו לעשות את זה די טוב. יעידו על כך הימים האחרונים.

המילה משבר מכילה בתוכה שתי משמעויות. משבר במובן של שבר וקושי, ומשבר במובן של לידה וצמיחה. אנו תקווה שגם מהתקופה הזו נגדל ונצמיח את חוסן הקהילות שלנו.

בריאות איתנה לכולם.

חזור למגזין