דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 441 כסלו תשפ"א נובמבר 2020
כתבות

שתהיו לנו בריאים

מאחורי הודעה על פטור מבידוד או מתחם בדיקות קורונה קרוב לבית, עובד כאן אצלנו צוות שלם מסביב לשעון. נראה שיהיו עוד גלים וסגרים, אומרים אנשיו, אך המאמץ המשותף לשמירת שגרת חיים בריאה הוא בעת הזו נקודת אור


שתהיו לנו בריאים

בבית הספר גופנה בנווה צוף התגלה תלמיד חולה קורונה מאומת שהיה על ההסעה מעטרת. ההוראה המיידית ממשרד הבריאות הייתה להכניס לבידוד את כל התלמידים שנסעו בהסעות מעטרת הלוך וחזור בימים שקדמו לגילוי. המשמעות - להכניס 80 משפחות בעטרת לבידוד. "לא יכולנו לתת לזה לקרות סתם. נעזרנו במצלמות שהיו באוטובוסים כדי לדעת מי היה קרוב לילד החולה, מי היה עם מסיכה ומי בלי. אספנו עדויות של תלמידים וחישבנו כמה זמן הם שהו באוטובוס ואז השווינו עם צילומים ממצלמות הש"ג בנווה צוף ובעטרת שהצביעו על שעות הכניסה והיציאה". בסיום תהליך הבילוש הצליח 'מכלול הקורונה' במועצה להשיג פטור מבידוד לכל מי שלא היה הכרחי שייכנס אליו. רק מי שכבר התנסה בבידוד יבין את גודל האירוע.

 

המדיום הוא המסר

"כשמשבר הקורונה התחיל הבנו שיש לנו תפקיד חשוב במישור ההסברתי", אומר יהודה עמרני, דובר המועצה וחבר במכלול הקורונה. "קיבלנו הודעות והוראות ממשרד הבריאות והנגשנו אותן לתושבים, להנהגות היישובים ונציגי צח"י (צוותי חירום יישוביים). הסברה היא בעצם הכלי הכי חשוב לזהירות ומניעה".

עמרני נכנס לתפקידו כדובר ומנהל מחלקת תקשורת והסברה בפברואר האחרון, ערב התפרצות הקורונה בישראל. כחודש לאחר מכן כבר הגיעה המגפה לבנימין וכבשה מיד את סדר היום שלו, כשרק החל את צעדיו במועצה.

הוא תושב פסגות וההיכרות עם האוכלוסייה ההטרוגנית בבנימין לא הייתה חדשה לו, אך בתפקיד נדרש להכיר את הניואנסים לפני ולפנים. "יש אצלנו יישובים חילוניים ומעורבים, יישובים מכל גווני קשת הציונות הדתית ויישובים חרדיים. מבנה הקהילות שונה, התרבות אחרת, וגם השפה ומבנה המשפחה", הוא אומר ומדגים: "לא דומה בית ביישוב תל ציון, עם 12-10 נפשות בדירת ארבעה חדרים לבית מרווח בכפר האורנים". תנאי החיים מכתיבים התנהלות שונה – בהסברה וגם למשל סביב הצורך בהוצאה של חולים למלוניות".

 

ההבנה הייתה שצריך להנגיש את התכנים לכל פלח אוכלוסייה. "רובנו צורכים מידע מהתקשורת, מהווטסאפ ומהרשתות החברתיות, אבל ביישובים החרדיים יש הרבה אנשים שמקבלים מידע מתחנות רדיו, מעיתונים מגזריים וקווי טלפון ייעודיים". לכן החליטו במועצה להפיק חוברת לציבור החרדי. "החוברת כללה מידע על הנגיף, הנחיות וגם הפעלות משפחתיות לסגר. הסברנו ממה ואיך להישמר, צירפנו קריאות רבנים וקיבלנו פידבק חיובי מהתושבים. בהמשך פנו אלינו ממשרד הפנים כדי להפיץ אותה ברשויות חרדיות נוספות", מספר עמרני.

ההודעות הדחופות לציבור החרדי מועברות דרך שיחות מוקלטות בטלפון קווי, ולאחרונה אף נערכה עצרת תפילה טלפונית לנשים – לישועה מן המגפה. כך מעלים את המודעות לסכנות המחלה.

גם אופן ההסברה וההשפעה ביישובים אחרים הותאם לתושביהם. יש יישובים בהם הדרך הטובה ביותר להגיע לתושב היא באמצעות סרטונים והודעות ווטסאפ. יש יישובים בהם פנייה דרך רבנים וראשי קהילה תהיה אפקטיבית יותר.

 

לעצור ומהר

לא רק בתחום ההסברה הוסטה תשומת לב רבה לקורונה. "כמו אצל התושב הפרטי שהקורונה תפסה אותו בכל החזיתות - בעבודה, בבית, במוסדות הלימוד של הילדים, כך כל מחלקה אצלנו נדרשה לתת מענה לסוגיות שעלו בתחומה", מסבירה פניני בן אלי מגבעת הרואה, עובדת מחלקת יישובים במועצה.

ואז הגיע הקיץ ואיתו הגל השני. מספר הנדבקים גדל באופן מבהיל וממנו נגזרו בידודים המוניים. במועצה ראו שלעיתים המשרדים הממשלתיים התנהלו באופן איטי ומגושם, ורצו תגובה מהירה, כזו שתפגע כמה שפחות בשגרת החיים.

כך הוקם מכלול הקורונה המדובר. כמה גורמים במועצה חברו יחד - סגן יו"ר המועצה שמריהו אירגאס, דובר המועצה, נציג מדור רפואה ושעת חירום שבאגף הביטחון, רפרנטים מאגף החינוך, ממחלקת יישובים ומלשכת המנכ"ל, וצירפו אליהם אנשי מקצוע מבחוץ. התוצאה - חמ"ל קורונה שרואה את התמונה הכוללת ומקיים ישיבות חתך קצרות עם ראש המועצה בין פעמיים לשלש פעמים בשבוע לסקירה על המצב והצפת סוגיות לטיפול.

 

לניהול המשימה גויס צור אדמון מפסגות, סמנכ"ל "טרם" – רשת המרפאות לרפואה דחופה. לאחרונה נכנס גם שייקה מגידו, למלאכת הניהול המורכבת. "שייקה הוא איש Data שאחראי לבניית מערכת נתונים ושליטה, והוא גם סא"ל במיל' וחבר צוות חירום יישובי ומביא איתו ניסיון בניהול חמ"לים", מסביר יהודה עמרני, כשברקע במסכים נראים נתוני התחלואה המתעדכנים.

הצוות מיפה את הקשיים העיקריים שמעכבים טיפול מהיר במקרה של אבחון חולה קורונה. ריחוק היישובים ממרכזי הבדיקות והמנגנון המסורבל של תשאול החולים במשרד הבריאות צצו מיד כסוגיות הבוערות.

במכלול הקורונה הוחלט לקחת את המושכות לידיים – להביא מתחמי בדיקות לבנימין ולתחקר את החולים המאומתים בעצמם. בנימין הייתה מהרשויות הראשונות בארץ שהכשירה מתחקרים מטעמה שהוסמכו על ידי משרד הבריאות.

 

בקבוצת הווטסאפ, הפעילה מאוד, של חברי המכלול כתב כבר בתחילת הדרך ראש המטה של מנכ"ל המועצה, קובי מאמו: "לא צריך לחכות למדינה. צריך לחשוב היכן האחריות פוגשת אותנו, וליזום".

"המוטו במכלול הוא לקיחת אחריות היכן שאנו כרשות יעילים", אומר לי צור אדמון. "כשהאחריות הייתה רק בידי המדינה, היינו מקבלים מידע על חולה יממה-שתיים אחרי האבחון".

עניין המתחקרים המקומיים דרש שיח ארוך מול אנשי משרד הבריאות. "למשרדי הממשלה אין ראיה קהילתית", מחדד צור, "והם גם לא יכולים להתפנות לחקור מעבר לדפוסים והכללים הכתובים. צוותי חקירה מקומיים מכירים את האוכלוסייה והתרבות, החקירה שלנו מוכוונת קהילה. אם מתקבלת הודעה על חולה, אנחנו נדע לשאול: באיזה מניין התפללת? היית חזן? באילו הסעות הילדים שלך נוסעים? אנחנו מכירים את הנפשות הפועלות".

 

צוות הקורונה יחד עם מתנדבי מד"א מפעיל כעת מידי שבוע כמה מתחמי בדיקות בבנימין.

"הבדיקות הן כלי חשוב מאוד, הן נותנות את האינדיקציה הטובה ביותר על מצב התחלואה", מנמק יהודה כהן, מפקד יחידת הקישור בין פיקוד העורף למועצה.

כהן שמתגורר בכוכב יעקב, הוא ביומיום מתמחה במשפטים בביטוח הלאומי ומשמש כסגן רבש"ץ ביישובו וחבר במליאת המועצה. עם פרוץ הקורונה הושאל מיחידת המילואים שלו לפיקוד העורף, לתפקיד מפקד יקל"ר - יחידת קישור לרשות.

"במסגרת המילואים מתפקידי לדאוג לתיאומים בעניין התחקור, מתחמי הבדיקות ופינוי למלוניות. דאגתי גם להביא למועצה תקציב של 220 אלף שקל ממיזם 'אנשי חיל', שנותן סיוע למשפחות חולי קורונה שנקלעו לקושי כלכלי.

"גוייסתי למילואים בתחילת הגל הראשון, ובגל הנוכחי הייתי באופן מלא כחודשיים - עד סוף אוקטובר. עכשיו אני מחלק את הזמן עם העבודה בביטוח הלאומי, שמבינים את חשיבות המשימה".

מתחמי הבדיקות לא היו דבר פשוט להשגה. "ראש המועצה ישראל גנץ לחץ על שר הבריאות", מספר כהן, "ואני עשיתי עבודה מול פיקוד העורף. בגל הראשון היה לנו מתחם דרייב-אין בשער בנימין אך הוא היה מוגבל. היום מגיעים גם ברגל ולא צריך הפנייה.

"ביום הראשון בו הופעלו המתחמים הגיעו כ-450 נבדקים והתגלו חולים מאומתים, גם כאלה ללא תסמינים. לולא היו נבדקים, היו ממשיכים להסתובב ולהדביק".

 

סוגרים את המכולת

בהגיע הקורונה לישראל, צוותי החירום ביישובים פעלו במתח גבוה, אבל ככל שארך הזמן והסתבר שהקורונה לא תיעלם בקרוב, נדרש שינוי. במחלקת יישובים פעלו להקמת צוותי קורונה יישוביים, והם נפרדים – לפחות בחלקם – מצוותי החירום הקבועים. "עשינו זאת כדי לא להתיש ולשחוק את צוותי החירום, שיוכלו לתפקד בשעת חירום במלוא הכוח", מסבירה פניני שמלווה את הצוותים.

אני מבררת איתה מה בעצם עושה צוות קורונה יישובי. "העבודה מתמקדת באיסוף ודיוק מידע על חולים ומבודדים, דאגה לצרכים שלהם, הסברה ומענה קהילתי. כשהבנו שתפילות החגים לא יתקיימו בבתי הכנסת, חשבנו יחד איך לתת מענה לוגיסטי לתפילות בחוץ. המועצה נרתמה והעמידה 20 ק"מ ציליות ומאות ארונות קודש וסטנדרים שנתלו והותקנו על ידי הצוותים היישוביים והנוער. בהמשך חולקו גם אלפי כסאות פלסטיק".

"כשישנה תחלואה חושבים איך לצמצם אותה. היה לנו יישוב שכל הזמן הייתה בו תחלואה גבוהה, יישוב אדום, אז הכנסנו אדם שתפקידו טיפול רק ביישוב הזה. סגרנו שם את המכולת והכל התנהל בשליחויות עד שהמצב נרגע". פניני מוסיפה: "צוות קורונה יישובי מכיר את הקהילה שלו ומתווך לנו את הצרכים החשובים. לפעמים צריך עזרה באכיפה, לפעמים עזרה רגשית". אני מבקשת דוגמה לעזרה כזאת, ופניני שולפת מיד: "ליישוב שבו היו המון מבודדים קבענו שיחת זום יישובית. הבאנו מישהי מהרווחה שנתנה הסבר על המצב וכלים לעבודה עם הילדים ולעבודה זוגית בתקופה מאתגרת כזאת. ממה ששמענו השיחה הייתה משמעותית והקלה עליהם".

אשת צוות נוספת במכלול היא הדר מצגר שאחראית לתיאום בינו לבין היישובים. לצוותי הקורונה היישוביים מגיעה הרבה הערכה, אומרים במועצה, במיוחד כיוון שהם מעורבים גם בתחקור חולים.

"חקירת אנשים היא לא פשוטה, לא תמיד מקבלים שיתוף פעולה. נציגי היישוב צריכים לעדכן מידע בחדר המצב של המועצה ולקבל מידע חדש על חולים ומחלימים מידי יום. במערכות הנתונים של המדינה נפלו המון כפילויות וטעויות שגרמו לתסכול וקושי בקרב נציגי היישובים וכמובן אצלנו", מסבירה מצגר.

צור אדמון מגלה כי "יש אנשים שמרגישים מאוימים בחקירה. אנחנו משתדלים לתת להם להבין את האחריות הקהילתית. את התשאול הראשוני עושה צוות הקורונה ביישוב ואנחנו ממשיכים בתחקיר. במקרה של קושי בשיתוף פעולה, נעדיף להיכנס לתמונה בעצמנו ולא לתת לצוותי הקורונה, שהם שכנים, להתעמת עם הנחקרים".

נעזרים בכוחות המקומיים

הופכים כל אבן

בידוד הוא אחד הכלים המשמעותיים והיעילים בעצירת הדבקה, אבל המחיר שלו גבוה. הוא מגביל ומשבש את השגרה, ולעיתים פוגע בפרנסה ויוצר מתחים במשפחה ובקהילה. במכלול הקורונה בודקים היטב מי חייב להיכנס לבידוד ומי לא. "אנחנו לא קובעים את הכללים", חשוב ליהודה עמרני להדגיש. "אנחנו לא יכולים לשנות שום פרט מהוראת משרד הבריאות. אנחנו כן יכולים לבחון בזכוכית מגדלת את המקרים הפרטיים כדי ליישם בצורה נכונה את הכללים".

במקרים בהם מדובר בחשיפה לחולה במוסד חינוכי נכנסת לתמונה שירה הראל מעלי, מנהלת המחלקה לחינוך העל-יסודי.

"נקראתי לדגל בתחילת ספטמבר עם פתיחת שנת הלימודים. כשמתגלה חולה במוסד חינוכי, נגזרים מעגלי חשיפה רבים: בהסעות, בכיתה, בהפסקה או בהקבצה. החקירה האפידמיולוגית מורכבת כי הילדים בדרך כלל לא זוכרים פרטים.

"משרד החינוך דורש מהמנהלים לערוך את החקירה במוסד החינוכי בעצמם. אנחנו תומכים במנהל, עושים סדר, מכוונים אותו מה לשאול ואת מי. לא בכל רשות זה ככה. גם אצלנו לא היה כך עד לפני כמה חודשים, אבל אנחנו מבינים שאם נחכה שיגיעו ממשרד הבריאות למשרד החינוך ומשם למנהל ורק אז לחולה, הילד עלול להמשיך להדביק".

שירה מספרת על אחד הבקרים בהם התקבל מידע על משפחה שנמצאה מאומתת והיה צריך לטפל במספר מוסדות במקביל עם השלכות של בידוד נרחב, תוך מציאת פתרון להחזרת התלמידים הביתה.

"המטרה שלנו במכלול, היא קיום שגרת חיים בריאה. לא להיות סגורים בבתים, ללמוד, לקיים אינטראקציות חברתיות, שכל מה שמותר - יתקיים, ובמקביל לקטוע את שרשרת ההדבקה ולצמצם את מספר המבודדים".

בתחילת שנת הלימודים יצאו בקמפיין לעידוד ישיבה במקומות קבועים בהסעה, למרות שהתקנות אינן מגבילות כמעט את תפוסת ההסעות. במקרים בהם ההמלצות נשמרות יש סיכוי גדול יותר למניעת הידבקות ובידוד.

"משרד הבריאות לוקח מקדם הגנה גבוה. אנחנו מחפשים את הדרך להקל. כשיש פתח, אנחנו הופכים כל אבן אפשרית ומשקיעים הרבה מאמץ וזמן כדי לאפשר למי שלא חייב בידוד להמשיך בשגרת החיים", אומרת שירה.

צור אדמון מסביר: "כשרכשנו את אמון משרד הבריאות והם התרשמו שהעבודה שלנו מקצועית ועניינית, קיבלנו יותר אחריות לידיים. עם הכוח הזה יכולנו לשחרר תושבים שקיבלו הודעות על איכונים של השב"כ ולפטור רבים מבידוד. הכל נעשה תוך תיאום עם גורמי הרפואה". אדמון משתף בסיפור לדוגמה: "בעקבות ילד חולה באחד המוסדות, נאלצנו להכניס לבידוד ילד על הספקטרום האוטיסטי ששיבוש השגרה אצלו עלול להיות קשה במיוחד. הצלחנו להפוך את ההחלטה לבודד אותו, כיוון שלילד האוטיסט הייתה אובססיה למסכה. העובדה הזאת הכריעה את הכף. בנסיבות שהיו סיכויי ההידבקות היו קטנים".

"ולא מזמן במוסד אחר", הוא מוסיף, "כשילד מהחינוך המיוחד נדרש להיכנס לבידוד. חקירה מאומצת על אופיו והרגליו, גילתה שהקשיים החברתיים שהוא חווה גורמים לו לריחוק מהילדים האחרים. העובדה המצערת הזאת, פעלה הפעם לטובתו".

חקירה דחופה אחרת נערכה באחד מימי שישי בחודש שעבר, כשבשעה עשר וחצי בבוקר התקבלה במכלול הקורונה הודעה שאחת המטפלות במשפחתון בגבעת אסף אובחנה כחולה מאומתת. "צריך להבין", מסבירה פניני, "גבעת אסף הוא יישוב קטן, צעיר ומגובש. פוטנציאל ההדבקה במקום כזה הוא גבוה. מצד שני, בידוד נרחב של משפחות עלול להביא לשיתוק של היישוב. המשימה שלנו הייתה תחקור והבנה מי נכנס לבידוד ואיך תומכים בו. ישבנו מיד עם רכזת הקהילה. כל משפחה מבודדת אומצה על ידי משפחה שדאגה לה. חשבנו יחד איך לגייס את התושבים שיבואו להיבדק. הייתה תחושה של דחיפות בגלל שזה היה ערב שבת".

במכלול החליטו להרים מבצע בדיקות אד-הוק לתושבי גבעת אסף. תוך שעות ספורות הוקם מתחם בדיקות באדיבות פיקוד העורף. "בשעה 12 בצהריים כבר כינסנו שיחת הסברה בזום לתושבי היישוב", משחזר יהודה עמרני. תושבי גבעת אסף ארגנו סדרנים, שיתפו פעולה באופן מלא והגיעו להיבדק. על הדרך נעשו גם בדיקות לתושבי יישובים סמוכים. המבצע הוכתר בהצלחה.

מתחם בדיקות קורונה בשער בנימין

דייט זוגי בארגון המועצה

למשפחות המבודדות דואגים בדרך כלל ברמת היישוב - לקניות, לדואר, להוציא זבל או לקחת את הכלב לטיול. לפעמים נדרשת עזרת המועצה בפינוי למלוניות או בסיוע אחר מהאגף לשירותים חברתיים.

"היה לנו מקרה של משפחה ברוכת ילדים שנכנסה ויצאה מבידודים", מספר שלמה זערור, איש מדור הרפואה באגף הביטחון, שעליו מספרים שהוא אבן יסוד במערך הקורונה. "מתקשרת האמא לחדר מצב בייאוש ואומרת: אנחנו כבר חמישה שבועות בבידוד, אני לא יכולה יותר". עם כל האמפתיה והרצון לעזור, לא הייתה דרך לפטור אותם מבידוד ולסכן אחרים, ומצד שני היה קשה להישאר אדישים למצוקה הנוראה של המשפחה".

"הגענו אליהם הביתה", מספר שלמה, "לקחנו את ההורים, עם מסכות, ברכב, בחלונות פתוחים. השארנו אותם במעיין מבודד לדייט זוגי ובאנו לאסוף אותם אחרי כמה שעות. כך הם זכו לאגור כוחות להמשך הבידוד".

מאז הקיץ חילקה המועצה 3,000 ערכות למבודדים עם משחקים וחומרי יצירה. בגל השני דאגו לחדש את הערכה לטובת מי שנכנסו לבידוד פעם נוספת. מחלקת תקשורת והסברה יזמה את הפקת הסדרה "שושקי בארץ בנימין" שהנגישה את הקורונה לילדים והדי ההצלחה שלה הגיעו למקומות רבים בארץ. התגובות היו מחממות לב.

"חשוב לי לומר", מסייגת פניני את האופוריה המצטיירת כאילו הכל נפלא, "אנחנו רחוקים מלהיות מושלמים. אנחנו עובדים ולומדים תוך כדי תנועה, ולא תמיד מצליחים. בכל יישוב יש צוות שעושה עבודה משמעותית ויש אנשים שלא נחים. יש יישובים שהצלחנו לעזור להם יותר ויישובים שהצלחנו פחות. אבל אם אני מסתכלת אחורה, מטורף כמה צעדנו. אנחנו כל הזמן מנסים לדייק ולהשתפר, ואפילו לשתף רשויות אחרות בניסיון שצברנו".

 

גאים בך, אמא!

כל החברים במכלול הקורונה פעילים בו בנוסף לעיסוקיהם האחרים וחייהם הפרטיים. המפגשים שלהם נעשים בפגישות זום מרובות ובביקורים בחדר המצב. עיקר השיח מתבצע בקבוצת הווטסאפ שלא מפסיקה להבהב. לכל הודעה לציבור קודמים חשיבה ודיוק. ופה ושם גם כמה חיוכים, כשצור מזמין את כולם לצפייה בזום בחתונת בנו בתוך הימים העמוסים הללו, ופריקות מתח, למשל כשפניני שואלת אם משרד הבריאות מוציא את כל ההודעות על תלמידים מאומתים דווקא ביום שישי בכוונה.

"העבודה במכלול הקורונה היא תובענית, אבל זה אתגר כלל עולמי", אומרת פניני.

הילדים סביבה כשהיא מגיעה הביתה והם סקרנים ומקשיבים לראיון. אני שואלת אותה איך המשפחה חיה עם אמא שבקושי נמצאת, ובתה אמונה צועקת מאחוריה: "זה קשה לנו, אבל אנחנו גאים בך, אמא!" פניני מחייכת ומסבירה שהיא מדברת איתם על זה. הם מבינים ומרגישים שאמא שלהם עושה משהו חשוב, משימה לאומית.
"העבודה שלי ברובה מערכתית, והמפגש עם האנשים שמרכיבים את המערכת - הרבה פעמים מרגש. אחרי שהעברנו שיחה מקצועית ליישוב שהיו בו הרבה מבודדים, מזכיר היישוב אמר לי: 'הלוואי שהייתי שומע את השיחה כשהייתי בעצמי מבודד'. רגעים כאלה נותנים כוח".

שירה הראל מצטרפת לתחושות. "אני מרגישה שכולם בצוות בתודעת שליחות מאוד גדולה. שלכולם מאוד אכפת והם מוכנים לעשות מעל ומעבר. המשפחה שלי יודעת שכשאני מקבלת הודעה על חולה, אני חייבת להתפנות לעניין ומסתגרת בחדר, מטעמי חיסיון. זה לא קל, אבל בעלי תומך וממלא את מקומי בבית בתחומים רבים וגם הילדים יודעים שכרגע אמא עסוקה במשהו גדול וחשוב.

"הסיפוק מגיע מהכרת תודה של מנהלים שעזרנו להם וממקרים שבהם אנחנו מצליחים להפוך החלטה על בידוד".

"אני פוגש את ראש המועצה יותר מאשר את אשתי", מעיד יהודה כהן שגם הוא לא רואה הרבה את הבית לאחרונה. "כשמגיע דיווח על חולה מאומת, חשוב לנו להגיב כמה שיותר מהר. אני עושה את זה בכל שעה, כל השבוע, גם בשבתות וחגים, כי אני בטוח שהעבודה הזו מצילה חיי אדם. המשפחה מבינה את החשיבות. "נפצה אותם אחרי הקורונה", הוא אומר בחיוך. "בימים שאנשים לא יודעים מה יהיה מחר, המכלול עבורי הוא נקודת אור".

 

יהיו עוד גלים

מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורודין, הגיע לבנימין לפגוש את הצוות ולהתרשם מעבודתו. קדם לו גם ביקור ההנהלה הבכירה של משרד הבריאות, ולא מעט רשויות פנו וביקשו ללמוד את דרכי הפעולה.

על "תוכנית הרמזור" אומר יהודה עמרני כי קשה להסביר לתושבים מדוע צבע היישוב שלהם לא מתאים לנתוני התחלואה שהם מכירים, משום שהם פשוט צודקים. "חוק המספרים הקטנים פוגע ביישובים שלנו ואלגוריתם משרד הבריאות שקובע את צבע היישוב לא יודע לרדת לרזולוציות האלה. היו מקרים שהצלחנו לתקן כשלים כאלה מול המשרד, אבל זה מעמיד קושי הסברתי. כשיישוב שמתנהל טוב ונשמר מטפס בצבעי הרמזור בגלל משפחה אחת שנדבקה, התושבים נוטים לייחס מעט פחות חשיבות למסרים שבאים מהמערכת. גם לנו בעבודת הצוות יש טעויות, ויכולות שאנחנו חייבים לשפר, אנחנו משתדלים ללמוד ולהפיק לקחים כל הזמן".

צור אדמון מעודד כרגע ממצב התחלואה בגיל המבוגר במועצה, דבר שמצביע על מודעות גבוהה לסיכונים ועל שיתוף פעולה והקפדה על הכללים, אבל יודע שהעסק נזיל ורחוק מלהסתיים. "נראה שיהיו עוד כמה גלים וסגרים עד לחיסון שיעצור את המגפה", הוא אומר אבל לא נבהל. "אנחנו יודעים לעבוד בחירום. היתרון שלנו הוא שהתאמנו את העבודה הזאת לקורונה. הכנסנו את הקורונה לשגרת חירום ארוכה שמאפשרת למועצה להמשיך לתפקד".

פניני עורכת סיכום ביניים: "הסיפור של צוות רב מקצועי, כשכל אחד בא מתחום אחר ומדבר בשפה אחרת, זה פורמט מנצח. הניסיון הזה העשיר אותי ולימד אותי הרבה.

בתקופה הזאת למדתי עד כמה הגמישות היא תכונה חשובה, מי שגמיש - שורד.

מדאיגה אותי השחיקה. כמה עוד נצליח להיות מפוקסים, עם עיניים טובות. אני מקווה שהקורונה תתעייף לפנינו.

חזור למגזין