משפחת פריאל כבר לא יכלה יותר לסבול את השכנים, משפחת גנאור. בסתיו שלכת מהעצים, בחורף קמין, באביב פירות נושרים על המדרכה, ובקיץ רעש עד אמצע הלילה. ועכשיו מה – הכניסו תרנגולות לחצר. פעם אחת ניסו לדבר איתם אבל התגובה שלהם הייתה אדישה. למר פריאל כבר נמאס לגמרי. אח שלו הוא עו"ד, והוא המליץ לו לתבוע אותם על טרדה ובטוח שבכך הגנאורים ילמדו לקח, וגם, על הדרך, הפריאלים ירוויחו כמה שקלים.
מר פריאל חשב אולי לתבוע אותם לדין תורה אצל הרב הדיין, אבל הרגיש שזה לא נעים ולא נכון, בסופו של דבר יש להם ילדים ביחד בסניף. גברת פריאל שמעה שפתחו מרכז גישור בבנימין, שמסייע לפתור סכסוכים בדרכי שלום – אולי זה הפתרון?
לשמוע את הצד השני
ההתיישבות בבנימין הולכת וגדלה ב"ה, אך עם הצמיחה והפריחה באים גם הקשיים, וחבלי הלידה אינם פוסחים עלינו – המתיישבים, המשפחות והקהילות. לצערנו קיימים לא מעט סכסוכים בתוך ההתיישבות, כאלו שלפעמים מקשים על אורח החיים הנעים והסביר של כולנו.
כיצד פותרים סכסוכים בהתיישבות? אפשרות אחת היא כמובן תביעה בבית משפט. הקושי במסלול זה הוא חוסר נעימות, העלות הגבוהה שעלולה להאמיר למחירים של עשרות אלפי שקלים ומעלה, והזמן הארוך של הסחבת המשפטית. מסלול אפשרי אחר הוא דין תורה, אך גם הוא לא תמיד מתאים, גם בגלל אי-נעימות או זמינות נמוכה, או בגלל התחושה שדין תורה, כמו תביעה משפטית, אינו הידברות בין הצדדים אלא קבלה של מרות שלישית, חיצונית לסכסוך.
השיטה הנהוגה בגישור היא שכל צד מספר את הזווית שלו, את ה"סיפור" שלו על מה שקרה, למגשרים ולצד השני. לפעמים זו הפעם הראשונה שכל צד שומע ומבין את הצד השני, ושם מתחילה הדרך להבנה ולהסכמה
במקום המסלולים האלה הולך וצומח בעולם בכלל ובישראל בפרט מסלול הגישור, שהוא הליך רצוני ליישוב סכסוכים בין שני צדדים או יותר, בסיוע של צד שלישי – המגשרים, בדרך של הידברות ישירה המובילה להסכמה.
בהליך הגישור נפגשים הצדדים עם מגשרים, ובדרך של שיח נעים ומכבד מבררים את הצרכים והאינטרסים של הצדדים, והמגשרים מסייעים להם להגיע להידברות ולפתור את הסכסוך.
השיטה הנהוגה בגישור היא שלאחר חתימה על הסכם הליך הגישור, כל צד מספר את הזווית שלו – את ה"סיפור" שלו על מה שקרה – למגשרים ולצד השני. לפעמים זו הפעם הראשונה שכל צד שומע ומבין את הצד השני, ושם מתחילה הדרך להבנה ולהסכמה. על בסיס הסיפורים של שני הצדדים מתבררים הדברים המשותפים ונקודות המחלוקת, ולאור זאת מתקדמים להגיע להסכם משותף.
הגישור הוא הליך רצוני, כלומר כל צד שותף לגישור כל עוד רצונו בכך, ובכל שלב הוא יכול לבחור להפסיק את הגישור. הליך הגישור מוגן בחיסיון, כלומר הנאמר בחדר הגישור לא יכול לשמש את הצדדים בבית המשפט, במידה והגישור יגיע אליו, וכמו כן לא ניתן יהיה לזמן את המגשרים לעדות.
כיום מערכת המשפט עצמה עושה שימוש נרחב בתהליכי גישור בתיקים שונים, ולמעשה כמעט כל תיק של תביעות קטנות שהגיע לבתי המשפט, יופנה להליך גישור במטרה למנוע את המשפט.
ההבדלים בין גישור להליכים משפטיים הם שהגישור הוא הליך רצוני; לצדדים יש השפעה רבה על התוצאה - שהרי הם המובילים את ההסכמה; העלות בזמן ובכסף נמוכה יותר, ודרך הגישור עולה הסיכוי להמשך חיים משותפים.
המגשרים של בנימין
מתוך הבנה של הנהלת המועצה את הצורך להוסיף את הגישור ככלי לשירות התושבים, הוקם במועצה מרכז גישור. ייעודו הוא להוביל באופן מקצועי ליישוב סכסוכים באמצעות הידברות ושיח, בכל התחומים הקהילתיים והיישוביים – החל מסכסוכי שכנים ומתחים בקהילה, וכלה בגישורים בין תושבים, יישובים ואגודות. המרכז פועל תחת אגף היישובים ומחלקת קהילה, בשיתוף עם כל מחלקות המועצה ואגפיה.
מהקמתו ועד היום התקיימו במרכז 14 גישורים, כאשר חציים היה בין אדם לחברו: בסכסוכים עסקיים, בסכסוכים בין עובד למעביד או בין קבלן ללקוח, וכן גישורים בין-דוריים על רקע טיפול בהורים מבוגרים; והחצי השני של הגישורים היה בין קהילות או מוסדות ביישובים, כמו למשל בין אגודה לוועד, בין מוסד חינוכי לוועד יישוב או בין קבוצות שונות בתוך יישוב.
את הגישורים עצמם מובילים 14 מגשרים ומגשרות מומחים שרובם תושבי המועצה. לכולם ישנה הסמכה לגישור, והם מכירים את ההתיישבות לפני ולפנים. כמו כן למרכז ישנו קשר עם שתי עורכות דין ובעלי מקצוע נוספים המלווים את הגישורים בהיבטים משפטיים ומקצועיים אחרים, במקרים בהם הדבר נדרש.
הגישורים מתקיימים הן במזרח בנימין והם במערבה, בתשלום סמלי של 100-80 שקלים לשעת גישור לכל צד.
עד היום ביצע המרכז שני קורסי גישור במרחב המועצה, בהם הוכשרו 39 מגשרים, וכן מתקיים קורס פרקטיקום בהובלת אחד המגשרים המתנדבים מהמרכז.
בשנה הקרובה ימשיך המרכז בגישורים, ובנוסף יפעיל גם תוכניות חינוכיות בבתי ספר במועצה, זאת לצד הכשרות גישור שונות ומגוונות.
אנו מזמינים את כל התושבים ליהנות משירותי הגישור שלנו, לפתור סכסוכים בדרכי שלום, ולהגביר את החוסן הפנימי של כולנו.
ניתן לפנות אלינו דרך מוקד 106 או דרך אתר המועצה (חפשו בגוגל: "מרכז גישור בנימין").
"והאמת והשלום אהבו".
-----------
מתניה צחי הוא מנהל מרכז גישור בנימין